פיצוי בסך 300 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע ע"י נציגת חברה להשתלמות

1.         בפני תביעה כספית על סך 10,560 ש"ח.

2.         התובעת טוענת כי ביום 5/10/06 נרשמה ביחד עם חברה להשתלמות מקצועית שארגנה הנתבעת עבור עובדי רשויות מקומיות (הנתבעת הינה מלכ"ר המארגנת השתלמויות עבור עמיתיה, שנמנים, בין היתר, על עובדי הרשויות המקומיות).

3.         ההשתלמות היתה אמורה להערך בימים 10-12 לחודש אוקטובר 2006, במלון גולדן טוליפ בטבריה. התובעת היא ששלמה דרך כרטיס האשראי שלה את עלות ההשתלמות הכוללת בסך 1,290 ש"ח. מחיר זה הוא מחיר מסובסד שניתן לקבלו בתנאים מסוימים (יפורטו בהמשך). התובעת שלמה את עלות ההשתלמות גם עבור חברתה.

4.         התובעת טוענת כי ביום הראשון להשתלמות הגיעה למלון לבדה. לטענתה, החברה היתה אמורה להצטרף מאוחר יותר. כאשר נגשה התובעת לנציגת הנתבעת (להלן: "שגית") על מנת לקבל מפתח לחדר, התנפלה עליה שגית והטיחה בה כי היא "חשודה..מתחזה, שקרנית, רמאית.. " וכו'-ראה סעיף 2 לכתב התביעה. בעדותה בבית המשפט אמרה כי שגית לא מצאה את שמה ברשימות, ולכן "דיברה מאוד לא יפה אלי, העליבה אותי מול כל האנשים".

5.         התובעת עזבה את המלון והזמינה חדר לאותו מלון דרך חברת "קל נופש" במחיר של 1,670 ש"ח. כאשר חזרה למלון פגשה את שגית שאמרה לה כי נפלה טעות ושהיא כן יכולה לקבל חדר דרך הנתבעת. התובעת פנתה לקבלה, ביטלה את ההזמנה דרך חברת "קל נופש", וקיבלה מפתח על בסיס ההזמנה של הנתבעת.

6.         בהמשך העידה כי כשעלתה לנוח בחדרה, התקשרה אליה שגית, חזרה על הדברים שאמרה לה עם הגיעה למלון, וכן אמרה לה שהיא מבטלת לה את ההזמנה דרך הנתבעת. התובעת פנתה שוב לקבלה של המלון, ובקשה להחזיר את ההזמנה דרך חברת "קל נופש".

7.         בגין השתלשלות ענינים זו תובעת התובעת את הסכומים הבאים:

1,290 ש"ח-החזר עלות ההשתלמות-הסכום שנטען כי שלמה לנתבעת במועד ההזמנה.

1,670 ש"ח-החזר עלות ההזמנה ששלמה לחברת "קל נופש".

5,000 ש"ח-עוגמת נפש.

600 ש"ח החזר הסכום שגבתה הנתבעת מעירית חיפה כתשלום שנתי לצורך קיום השתלמות עבור עמיתים.

2,000 ש"ח בגין חוסר האפשרות להשתתף בהרצאות של ההשתלמות.

8.         הנתבעת טוענת מנגד כי התביעה ראויה להדחות על הסף וכי התובעת מסתירה, במכוון פרטים רבים שיש בהם לשפוך אור אחר לגמרי על הפרשיה כולה.

להלן טענות הנתבעת כפי שהוצגו בבית המשפט ע"י נציגתה-אחראית פניות הציבור אצל הנתבעת:

הנתבעת עוסקת בארגון השתלמויות לעמיתים הנימנים עליה (העמיתים הם, בין היתר, עובדי רשויות מקומיות). כל עמית זכאי לשתי השתלמויות בשנה ( במחיר מסובסד שעירית חיפה נושאת בו-כלומר העיריה נושאת בהפרש המחיר בין המחיר שמשלם העמית לבין המחיר בפועל). עמית רשאי להצטרף להשתלמויות נוספות (מעבר לשתיים) במעמד המכונה " נלווה", שאז הוא יכול לקבל את המחיר המסובסד ובלבד שהוא מצטרף, באותו חדר, לעמית אחר שזכאי לאותה השתלמות (כלומר לעמית שטרם ניצל את שתי ההשתלמויות להן הוא זכאי).

על מנת למנוע את ניצול המחיר המסובסד ע"י עמיתים שכבר נצלו מעל לשתי השתלמויות בשנה, מחייבת העמותה את העמיתים שבאים כנלווים, לשלם פקדון בסך 330 ש"ח (ההפרש בין המחיר המלא לבין המחיר המסובסד), בעת הגעתם למלון. סכום זה מוחזר להם כאשר העמית הזכאי מגיע למלון.

מאחר ואין מחלוקת כי התובעת הגיעה להשתלמות הנדונה במעמד של "נלוות" ולא במעמד של "זכאית" (מאחר שכבר ניצלה את זכאותה באותה שנה), ומאחר והיא הגיעה למלון ללא החברה שהיא העמיתה "הזכאית", התבקשה התובעת ע"י שגית להפקיד פקדון בסך 330 ש"ח, ומשסרבה לעשות כן, לא הסכימה הנתבעת לתת לה מפתח לחדר עד שתגיע חברתה.

9.         הנתבעת מכחישה כי נציגתה דברה בחוסר נימוס לתובעת, ואולם-שגית-זו שנטען כי פגעה בתובעת, לא הגיעה להעיד, ונטען ע"י נציגת הנתבעת כי היא כבר אינה עובדת אצל הנתבעת.

10.        לאחר שהאזנתי והקשבתי קשב רב לתובעת ולנציגת הנתבעת הגעתי למסקנה כי דין חלקה הגדול של התביעה להידחות, ואפרט: